איך לשבת למדיטציה

מעולם לא חשבתי שמדיטציה תהיה חלק מחיי. נהגתי להיות אדם מאוד קופצני, למען האמת לפעמים אני עדין כזו, קופצת מדבר לדבר ובוודאי שלא מסוגלת לשבת לאורך זמן.

כאשר התיישבתי למדיטציה בפעם הראשונה, זו היתה מדיטציה בדמיון מודרך, וזה היה די קל עבורי, מאחר ויש הנחייה לאורך כל הדרך וזה די כמו להקשיב לסיפור מעניין. אבל בפעם הראשונה שהתבקשתי לשבת למדיטציה שקטה, זה כבר לא היה כל כך קל.

מחשבות שאינן קשורות לעניין הופיעו כל הזמן והגוף כאב מישיבה ארוכה שכזו ללא תמיכה בגב.

אני לא אדם נוקשה, ואני מעדיפה למדוט בנוחות, וזה גם האופן בו אני מנחה אחרים לגשת למדיטציה. חשוב להרגיש את הגוף שלכם, חשוב להרגיש את הקשר לקרקע, אך אם אתם מתקשים לשמור על הגב שלכם זקוף, הקושי הזה יהיה כל אשר תחשבו עליו בזמן המדיטציה, ויהיה קשה מאוד ליצור מרחב אחר בתוך המדיטציה. לכן, תדאגו שהגב שלכם נתמך, שנוח לכם, שימרו על חיבור עם הקרקע או עם המשטח עליו אתם יושבים (מזרון, כיסא, ספה) ושימו לב לאזורי המגע האלה, ואם אתם חווים אי נוחות אפשרו לעצמכם לזוז, עד שתמצאו מקום נוח, עד שנוחות תיווצר.

ישיבה למדיטציה לא חייבת להיות קשה ונוקשה, ועליה לאפשר לכם ליצור מרחב בו משהו אחר יכול להיווצר, למשל יותר קלילות, שלוות נפש, התרחבות ורגיעה.

האם תאפשרו את זה לעצמכם, בלי לשפוט את עצמכם אם אולי במקרה זזתם במהלך המדיטציה? או משום שלא ישבתם מספיק זקוף? הדברים האלו הם לא העיקר, אלא שפשוט בואו במגע עם המרחב החדש שאתם יוצרים עכשיו והיו סבלניים בתהליך הזה, בעיקר כלפי עצמכם. המרחב הזה חדש, לוקח זמן ליצור אותו ולהתרגל אליו, אפשרו לעצמכם את זה ומרחב חדש יחשוף את עצמו בפניכם.

*האזינו לשיעור מיוחד בו אני מסבירה על משמעות וחשיבות התמיכה, ולאחר מכן תוכלו להירגע אל תוך מדיטציה בדמיון מודרך, הנותנת לכם התנסות בחוויה של תמיכה מוחלטת. המתנה כאן.

* איור אלכס מן.