האם אי פעם הייתם בסביבתו של מישהו והרגשתם טוב רק מעצם היותכם לידו?
האם אי פעם מישהו אמר לכם מילה או משפט קטן שהיוו השראה וגרמו לכם לעשות או לשנות משהו? רעיון קטן או מודעות פשוטה שעזרו לכם?
אני מניחה שכן. דברים כאלה קורים מפעם לפעם.
אם אך, האם אתם יכולים להעלות על דעתכם ולהכיר בכך שגם אתם השפעתם באופן הזה על מישהו אחר, לפחות פעם אחת? אולי חייכתם אל עבר מישהו והארתם את יומו. אולי הייתם רגועים כשכולם סביבכם היו בלחץ, והרוגע שלכם היה הזמנה עבור אחרים להשתחרר קצת. אולי הנחתם יד על כתפה של מישהי והענקתם לה כמה שניות בהן היא הרגישה שהיא לא לבד.
האם אתם נוטים לזלזל במחוות הקטנות והפשוטות האלה, או במה שאתם משדרים בנוכחותכם? "נו, זה רק אני כפי שאני. אין בזה שום דבר מיוחד...". זהו שלא. זה מאוד מיוחד.
הדברים שהם "אתם" ואותם אתם לוקחים כמובן מאליו וחושבים שהם אינם חשובים, או שאתם מניחים שכל האנשים כאלה, בדיוק ככה כמוכם, ולכן אין בזה שום דבר מיוחד, או שמה שאמרתם או עשיתם אלה דברים כל כך פעוטים אז במה בכלל הם יכולים לעזור ומה הם יכולים ליצור, לרוב אלה הם הדברים שיוצרים ומעניקים הכי הרבה.
אלה הם המפתחות הקטנים שפותחים את הדלת עבור אחרים לקבל יותר.
אלה הם המיתרים שמחברים אותנו יחד ועוזרים לאחרים לדעת שהם לא לבד.
אלה הם החלונות שדרכם אפשר לראות אפשרויות אחרות.
אלה הן ההשראות לאחרים שרואים אתכם ואומרים: "הי, אני רוצה את זה! גם אני רוצה שיהיו בי רוגע/ שמחה/ אדיבות (תרגישו חופשי למלא מה שאתם מייחלים לו) בחיי!". ואז הם הולכים ומתחילים לבחור בדברים שיכניסו את זה לחייהם.
ככל שתכירו בתרומה שאתם עבור אחרים רק בעצם היותכם אתם, כך תוכלו להעצים עוד את התרומה שאתם.
האם אתם מוכנים להיות נפלאים כפי שאתם? האם אתם מוכנים לראות שרק על ידי זה שאתם נפלאים כפי שאתם, אתם כבר מתנה המשנה עולמות עבור אחרים?

Comments